appstore

פראייר מי שפותח פק"מ

כל הסיבות להיגמל מהחיסכון הגרוע הזה
רועי ברגמן
ממון פורסם ב-12.04.13
bigfont smallfont print

במערכון "חסכו ואמצו" של שלישיית הגשש החיוור מספר מלול (שייקה) לחברו פינטו (גברי) כי החליט לשים את הכסף בבנק. בתגובה מכה פינטו על מצחו, ופותח במסע הסברה במטרה להציל את כספו של חברו, שבסופו של דבר מאיים על פקיד הבנק (פולי) שאם לא יחזיר לו את הכסף - הוא ישרוף את הבנק. בסיומו של המערכון מלול לא רק שאינו מאבד את כספו, אלא אף מרוויח עליו סכום נאה, כי "היה מהפך... הלירה הייתה ככה, ועכשיו היא ככה".

מאז אותו מערכון עברו יותר מ־35 שנים, והבנקים, שבינתיים עברו משבר, הלאמה והפרטה מחדש, הפכו למקום הכי בטוח עבור כספי החוסכים. נתוני בנק ישראל מאשרים את הטענה הזו, כשלא פחות מ־620 מיליארד שקל מכספי הציבור שוכבים כיום בפיקדונות בנקאיים למיניהם, וזאת מבלי לקחת בחשבון כספים שנמצאים בחשבונות העובר ושב, שאינם נושאים ריבית.

עם זאת, הסבירות למהפך סטייל הגששים נראית היום קטנה ביותר עד אפסית. עידן הריבית הנמוכה הפך את הפיקדונות הבנקאיים למוצר ששומר על ערך הכסף במקרה הטוב, ושוחק את כוח הקנייה של החוסכים ברוב המקרים.

בדיקת "ממון" בקרב הבנקים השונים מעלה כי הריבית המוצעת כיום על פיקדונות לזמן קצר (עד שנתיים) היא לרוב נמוכה משיעור האינפלציה הצפוי, ולפיכך שוחקת את ערכו הריאלי של הכסף. במקרים שבהם מוצעת הצמדה למדד, ההצמדה עצמה היא הריבית היחידה שמוענקת על הפיקדון.

עיקר הבעיה, כפי שמגדיר זאת אורי פז, מנכ"ל בנק ירושלים, היא בפיקדונות הקצרים, הידועים בשם פק"מ, הניתנים לתקופה של עד שנה. בפיקדונות אלה מחזיק הציבור ביותר מ־400 מיליארד שקל, והם הרוב המוחלט של הפיקדונות. "רוב הכסף הזה נמצא בפיקדונות חודשיים, ואפילו בפיקדונות קצרים יותר", אומר פז. "הסיבה העיקרית לכך היא שהציבור רוצה את הכסף שלו נזיל. הוא מפחד לשים את הכסף בפיקדון שסגור לשנה או לשנתיים, וזה מה שיוצר את מה שמכונה 'הר השקלים'".

בדקנו אילו ריביות אפשר לקבל בבנקים על פיקדונות לתקופה של שנה או שנתיים. במרבית המקרים נעה הריבית בטווח של 1.1%־2% לשנה - ריבית נמוכה יחסית, אבל כזו שמפצה על עליית המחירים במשק. עם זאת, כאמור, מרבית הכסף של הציבור נמצא בפיקדונות יומיים, שבועיים וחודשיים, שמניבים במרבית המקרים עד 0.25% בשנה בלבד.

ירושלים מוביל

מה קובע את הריבית שמציעים הבנקים? לשם כך צריך להבין את המנגנון שעומד ביסודם: הבנקים מאפשרים ללקוחות להפקיד את כספם ומנצלים אותו למתן הלוואות. הרווחים שלהם נובעים מהפער בין הריבית הנמוכה יותר שהם מעניקים על הפיקדונות, לבין הריבית הגבוהה יותר שהם גובים על ההלוואות.

הריביות, הן על פיקדונות והן על הלוואות, נקבעות על פי ריבית הפריים, שנשענת על הריבית במשק. ככל שהריבית במשק נמוכה יותר, כך יקטנו הריביות.

ככל שהפיקדון קצר יותר, הריבית נמוכה יותר, שכן היכולת של הבנק לנצל את הפיקדון לצורך מתן הלוואה היא נמוכה יותר (למקרה שבו הלקוח ירצה למשוך את כספי הפיקדון). עכשיו אפשר להבין למה הריביות המוצעות, במיוחד כשהריבית במשק עומדת על 1.75% כבר זמן מה, שואפות לאפס.

בחינת הפיקדונות שמציעים הבנקים לפרקי זמן של שנה ושנתיים מעלה כי רמת הריביות דומה ברובם. השוני הוא בדרך כלל באופי הריבית - קבועה, משתנה בהתאם לפריים, או צמודה למדד. הבדל נוסף הוא תנאי הפיקדון: ברוב המקרים בהפקדה לשנה או לשנתיים הכסף "נעול" ואין יכולת למשוך אותו בכל רגע, כאשר חלק מהבנקים מאפשרים נקודות יציאה לאורך התקופה. "נעילת הכסף" מרתיעה לקוחות שרוצים את הכסף נזיל.

בהקשר זה בולט מעל כולם בנק ירושלים: הוא מציע ריבית שנתית קבועה של 1.7% בפיקדון לשנה, שהיא אמנם נמוכה מזו שמציע בנק אגוד (1.8%), אבל אפשר למשוך את הכסף אחת לשבוע. כך, לקוחות שלא בטוחים אם יצטרכו את הכסף או לא, יכולים לחסוך בפיקדון זה, ולהרוויח את הריבית השנתית אם לבסוף לא ימשכו את הכסף לפני תום התקופה.

פז מסביר שהבנק אינו מפסיד כסף מהמהלך: "לבנק ירושלים עד לפני שנה וחצי לא היו לקוחות שמפקידים כספים בפיקדון קצר. כחלק מהכניסה לתחום הקמעונאי הקלאסי, נבנה פיקדון עם ריבית שקרובה לריבית בנק ישראל. השימושים בכסף עדיין משאירים לנו מרווח נאה".

למה יתר הבנקים לא מציעים מוצר זהה?

פז: "לכל בנק אחר אין אינטרס להעלות את הריביות, כדי שלקוחות לא יעזבו את הפיקדונות הקצרים בריבית נמוכה ויעברו לפיקדונות ארוכים אך נזילים בריבית גבוהה יותר. זה יקטין להם משמעותית את הרווח".

לצד בנק ירושלים בולט גם בנק אגוד, שמציע ריבית שנתית של 2% בפיקדונות לשנתיים, אבל ללא נקודות יציאה, כלומר הפיקדון מתאים למי שיודעים בוודאות גדולה שלא יזדקקו לכסף בתקופה זו.

האלטרנטיבה שמציע שוק ההון

בשנת 2008 הושק בשוק ההון מוצר חדש שנועד להתחרות בפיקדונות הבנקאיים - קרנות נאמנות כספיות. הקרנות הכספיות, שהושקו בעידודה של רשות ניירות ערך, משקיעות אך ורק במק"מ (מלווה קצר מועד שמנפיק בנק ישראל - איגרת חוב לשנה אחת, בעלת סיכון נמוך ביותר) ובפיקדונות בנקאיים לטווח קצר. זאת בניגוד לקרנות נאמנות אחרות, שמגוון אפשרויות ההשקעה שלהן יכול לכלול גם מניות ואגרות חוב. היתרון: כיוון שהקרן היא משקיע גדול, היא מקבלת מהבנקים ריבית אטרקטיבית יותר ממה שמקבל לקוח רגיל בפיקדונות שהיא מפקידה.

רפי ניב, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות והמנכ"ל המיועד של חברת הקרנות של דש־מיטב: "הקרן הכספית מאגדת משקיעים קטנים והופכת אותם למשקיע 'ג'מבו' (משקיע ענק שזוכה לריבית גבוהה יותר על הפיקדון, ר"ב). הבעיה היחידה שאולי מפריעה לחלק גדול מהמשקיעים בקרן היא אי־הוודאות לגבי התשואה שיקבלו. בפיקדון יודעים איזו ריבית נקבל, בקרן כספית אפשר להעריך בסבירות גבוהה את התשואה שתינתן ללקוח, אבל אסור לפרסם אותה". הסיבה: ההשקעות של הקרן דינמיות ומשתנות כל הזמן.

הבעיה הגדולה של הקרן הכספית: בניגוד לפיקדון, שבו הכסף שמור בבנק ונושא ריבית קבועה מראש, כאן מדובר במוצר סחיר בשוק ההון, שמשקיע במוצר סחיר (מק"מ), שעשוי לעלות ולרדת. לפיכך הוא נושא סיכון גבוה יותר מאשר פיקדון.

עם זאת, ניסיון של חמש שנים מאז 2008 מראה כי התנודתיות בערך הקרנות האלה הייתה כמעט אפסית, והתשואה שהניבו הייתה לרוב גבוהה מאשר בפיקדונות. נתוני רשות ניירות ערך מראים כי הקרן הכספית הגרועה ביותר בשנה שעברה הניבה למשקיעים תשואה של 2%, ואילו הטובה ביותר הניבה 2.5% בשנה. מדובר בתשואה גבוהה מכל הריביות שמציעים הפיקדונות בבנקים. "במבחן הזמן הקרנות הכספיות הוכיחו את העמידות שלהן במשברים. מדיניות ההשקעות שלהן כל כך סולידית, שהן עמדו בכל המשברים של השנים האחרונות", אומר ניב.

לתשואה הגבוהה מצטרף גם יתרון הנזילות: בניגוד למרבית הפיקדונות, שלהם אין נקודות יציאה, את הקרן הכספית ניתן למכור בכל יום מסחר ולקבל את הכסף באופן מיידי. יש הבדל גם במיסוי: בפיקדון יש מס של 15% על הרווח הנומינלי, בעוד שבקרן הכספית יש אמנם מס של 25%, אבל הוא מוטל רק על הרווח הריאלי, כלומר הרווח בניכוי האינפלציה במשק.

למרות היתרונות שמציעות הקרנות הכספיות, הן לא צברו תאוצה כצפוי. אחת הסיבות היא אולי העובדה שהמשקיעים הפחות מתוחכמים נרתעים מהשקעה בשוק ההון - במישרין או בעקיפין. היקף ההשקעה בקרנות נאמנות בארץ לא גבוה כפי שמקובל בשווקים אחרים בעולם. רוב הציבור מפקיד את הכספים בפק"מ (פיקדון קצר מועד).

גורמים ברשות ניירות ערך שהיו מעורבים במהלך החקיקה שהוביל להקמת הקרנות הכספיות ציינו כי היקף הכסף המופקד בהן כיום, למעלה מ־50 מיליארד שקל, רחוק מהיקף הכספים שמופקד במוצרים דומים ברחבי העולם. מי שמנצלים את הקרנות הכספיות הם ברובם מנהלי כספים של חברות, ולאו דווקא הציבור הרחב.

אחד החסרונות שעמדו לרועץ לקרנות האלה היה הצורך של הלקוחות לשלם לבנקים דמי משמרת על ניירות ערך. בתחילת השנה ביטל בנק ישראל את דמי המשמרת האלה. המשקיעים הגיבו בנהירה לקרנות הכספיות, אך עדיין לא בהיקפים הצפויים. חיסרון נוסף הוא הצורך לשלם לקרן דמי ניהול, שעומדים על 0.17% בממוצע, אך התשואות של הקרנות הן כבר בניכוי דמי הניהול.

הילד החדש בשיכון

אחת מנקודות התורפה שפוגעות בקרנות הכספיות קשורה בבנקים. לקוח שמגיע לבנק לא תמיד מודע לאפשרות של השקעה בקרן כספית, שכן היחיד שיכול לייעץ עליה הוא יועץ השקעות מורשה. לעומת זאת, על מנת לפתוח פיקדון ניתן לגשת פשוט לפקיד בבנק, שיעשה את העבודה עבור הלקוח. וכאשר מדובר במוצר רווחי לבנק, האטרקטיביות בהפניית הלקוח ליועץ השקעות נמוכה מאוד.

רשות ניירות ערך, בראשות פרופ' שמואל האוזר, פועלת לתיקון המצב באמצעות יצירת מוצר חדש - קפ"מ, קרן פיקדונות ומלוות. המהלך נעשה במסגרת מהלך רחב יותר לקידום מספר רב של יוזמות צרכניות, שנועדו לייצר תחרות ולהפחית עלויות עבור המשקיעים וכלל משקי הבית. הרעיון שבבסיס המוצר החדש הוא לטשטש את זהותו כקרן נאמנות (ומכאן גם שמו, שדומה להפליא לפק"מ).

"זו קרן כספית אבל סופר־סולידית, שתשקיע רק במק"מים ובפיקדונות ג'מבו", מסביר גורם בשוק. אלא שבניגוד לקרן כספית רגילה, יהיה אפשר להפקיד ולמשוך כסף רק ביום קבוע בשבוע, ולא בכל רגע נתון, במה שמזכיר את הפיקדון שמציע בנק ירושלים. כל מנהל קרן יוכל להציע רק קפ"מ אחד כזה, כדי לפשט את המוצר עבור הציבור. קרנות הקפ"מ לא יחייבו את הלקוח בעמלות קנייה ומכירה, ולא יהיו דמי משמרת. בנוסף, הקפ"מ תוחרג מחוק הייעוץ, כך שגם הפקיד בבנק יוכל להציע ללקוח לרכוש אותה.

הקפ"מ עדיין לא מוצעת לציבור הרחב והיא עוד צריכה לעבור את הליכי החקיקה, וסביר שגם תקום לה התנגדות מצד הבנקים, שרואים בה איום אמיתי על הפיקדונות הבנקאיים. אך אין ספק שלצד הקרן הכספית הקיימת, היא תניע את הלקוחות בבנקים להזיז את הר השקלים כך שיעבוד לטובתם, ולא יישחק לאיטו בפיקדונות.

footer